גמילה מעישון

גמילה מעישון – גם בשביל הילדים 

הבאת ילד לעולם כרוכה באחריות כבדה בתחומים רבים. בימינו, אחד מתוך חמישה אנשים בוגרים מעשן. אחת האחריויות היא לא לקרב את ילדינו אל העישון, ושלא ידעו עישון כפוי מהו. מסתמן מהמחקרים שההתמכרות לעישון גוברת על הדאגה הבסיסית של ההורים לילדיהם – שלא ייחשפו לעישון. ממצאי המחקרים חמורים במיוחד משום שהם עומדים נגד האינסטינקט ההורי – הגנה על הילדים.

מתוך המחקרים נובע כי תינוק שזוחל בחדרם של מעשנים עשוי לשאוף לתוכו הרבה מאוד חומרים לא בריאים ומסרטנים. ילדים אף נפגעים מעישון פאסיבי גם אם ההורים מקפידים לא לעשן בנוכחותם. הרגלי העישון של ההורים הם אחד הגורמים המשפיעים על עישון בקרב בני נוער ובנוסף, ילדים של מעשנים עשויים לסבול מקשיי למידה בסיכוי גבוה יותר מילדים אחרים. גם אם הילד לא סובל מקשיי למידה, הוא עשוי שלא להגיע לרמתו הפוטנציאלית.

בתהליך הגמילה מעישון נושא הילדים הוא נושא מרכזי, והעובדה שהילד נמצא בסכנת חיים מתמדת (כזו או אחרת) בגלל ההורה, מדרבנת את ההורה לעבור תהליך של תיקון, תהליך של שליטה ובקרה עצמית. מובן לכל שילד בעל בגרות, המבין את הבעייתיות שבעישון, הרואה את אביו או אימו מעשנים לידו, ערכם מתמעט בעיניו.

לכן, על מנת לחזק את היחסים בין ההורה המעשן לילדיו, ולאפשר לפתח קשר בריא במלוא מובן המילה, חשוב לעבור תהליך של גמילה מעישון.

גמילה מעישון – בגלל המעשנים הפאסיביים שלא חייבים לסבול.

"אל תעשן לידי.." גמילה מעישון פאסיבי

 

כולנו רואים ועדים לכך שהעישון אסור במקומות ציבוריים. ועדת הרווחה, העבודה והבריאות קבעה בחוק לשנת תשע"ב-2012 כי האיסור לעשן הורחב לבריכות שחייה, אולמות וגני אירועים, מקלט ציבורי, מרכזי תרבות נוער וספורט (מתנ"סים), בנינים של תנועות נוער, בית כנסת, כנסייה, מסגד, משרדי ממשלה, הופעות, מונית בעת שיש בה נוסעים, תחנת אוטובוס מקורה, תחנה מרכזית, תחנות ורציפי רכבת, רכב המשמש להוראת נהיגה בעת שיש בו תלמיד נהיגה, בתי אבות ודיור מוגן.

העניין הוא שהחוק הוא לא המוקד שקובע במצפון המוסרי והבסיסי אצל כל בני האדם, והישראלים בפרט. כפי שידוע, העישון הוא התמכרות, השתעבדות לאובייקט מסוים, והאדם המעשן לא תמיד מודע לכך ובכלל- שישנו מושג שנקרא "עישון כפוי", ושההתמכרות האישית שלו עלולה לפגוע משמעותית בכל סביבתו – בנשים, בגברים, בקשישים, בילדים ואפילו בבעלי החיים.  עישון כפוי גורם לתמותה טרם עת ותחלואה בילדים ומבוגרים שאינם מעשנים, וכן, חשיפה של מבוגרים לעישון כפוי פוגע באופן מידי על מערכת כלי הדם והלב ואין רמת חשיפה בטוחה לעישון כפוי.  ניתן לדמות את העניין לאדם שנוסע בספינה ובתא הפרטי שלו מחורר חור ברצפת הספינה. מגיעים אליו נוסעי הספינה בטענה: "תראה מה אתה עושה! אתה עוד תגרום לכולנו סכנת טביעה על ידי המעשה שלך!" ובתגובה ישיב האיש: "מה עשיתי? סך הכל זה התא הפרטי שלי ועניין זה איננו קשור אליכם."  מתוך זה אנחנו מבינים מדוע חשוב להיגמל מעישון, גם כדי שלא נגיע לידי פגיעה בסביבה שלנו ובאנשים היקרים לנו.

גמילה מעישון – בגלל האסטתיקה. 

כל אישה במהותה רוצה להיות  מוגדרת כ"יפה" בעיני החברה ולהרגיש כך. כל אישה רוצה להיות מוגדרת כ"נשית" ולהרגיש כך. כל אישה רוצה להיות מוגדרת כ"מעודנת" ולהרגיש כך. אז איך אישה מגיעה לידי מציאות שהריח היחידי והדומיננטי שנודף ממנה הוא ריח הסיגריות? איך אישה מגיעה לידי מציאות שהיא הולכת ברחוב ואנשים מתרחקים ממנה ומהסיגריה שנעוצה לה ביד באופן תמידי?

כדי להבין את העניין לעומק נצטט דברים של אישה בתהליך גמילה מעישון : "הייתי יושבת עם הלפטופ בבית קפה, מקשקשת רשימות מכולת על הוורד בפנים רציניות, מציתה, שואפת, נושפת בכל הכוח. הרגשתי שכולם מסתכלים עליי. לא כי אני לובשת את השמלה המהממת הזאת, לא כי השיער שלי מתנפנף ברוח הקלילה של ינואר, רק כי השפתיים שלי מושכות את האש… אני חייבת להמשיך לעשן. אני משעממת כשאני לא."

 בתהליך הגמילה מעישון שלה, היא מתארת סיבה עיקרית שעוררה את הרצון להפסיק לעשן: היא קראה כי מחקרים רפואיים קובעים כי עישון מאיץ את הזדקנות עור הפנים. התהליך שהיא עוברת, ומעידות על עצמן נשים נוספות שעוברות את תהליך הגמילה מעישון, עוסק בחיצוניות. נשים חשות מאוימות על ידי הסיגריה שתפגע לאורך ימים ושנים ביופיין ובמראה עור פנים חלק ונעים למראה. ההחלטה החד- משמעית שנשים עוברות בתהליך הגמילה מעישון נובעת מהרצון הפשוט וטהור של כל אישה, להיות היא, וברמה אחרת לגמרי.